mi anachnu

'אור שלום'- ארגון המקים ומפעיל בתים לילדים ונוער בסיכון

'אור שלום'- ארגון המקים ומפעיל בתים לילדים ונוער בסיכון
אור שלום הוא ארגון ללא מטרות רווח שמקים ומפעיל בתים לילדים שהוצאו מביתם בגלל התעללות, עזובה ומצוקה קשה, וכן מגוון תכניות למען ילדים בסיכון בקהילה. באור שלום גדלים ילדים שהגיעו אלינו ממקלטי חירום, מהרחוב וממקומות אחרים שלא הצליחו להתמודד עמם. לכל ילד סיפור קורע לב וצוות גדול של מטפלים שמנסה להשכיח את צרות העבר ולבנות עתיד אופטימי יותר. ילדים אלו חיים בתוך הקהילה, לומדים בבתי ספר רגילים, ומנהלים אורח חיים זהה לזה של חבריהם לכיתה. לכל ילד עבר כואב ותקווה לעתיד טוב יותר. לכל ילד יש אתגרים, חלומות ושאיפות.

כ- 1200 ילדים בני 18-6 גדלים במסגרות השונות של אור שלום, מלווים בצוות מקצועי מסור של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, מורות חיילות ובנות שירות, מדריכים ומדריכות, הכל כדי לשבור את מעגל המצוקה הקשה ולפתוח דלת לחיים טובים יותר בעתיד.

הילדים המופנים לאור שלום גדלים במסגרות שונות המתאימות להם-

במעונות המשפחתיים גדלים 7-11 ילדים עם זוג הורי בית וילדיהם הביולוגים,במעונות המשפחתיים לנערות גדלות 7 מתבגרות עם זוג הורי בית וילדיהם הביולוגים, במשפחות האומנה הטיפולית גדלים עד שלושה ילדים, שצריכים טיפול צמוד ומסגרת קטנה יותר, במעונות 'רעות' גדלים שלושים ושישה בנים הסובלים מהפרעת התנהגות קשה, וב"בית גולדשמידט" גדלות נערות בסיכון גבוה.

אור שלום' 380 עובדים במשרה חלקית ומלאה. הם, והמתנדבים הרבים, משקיעים רבות בטיפול מסור ואיכותי בילדים. היחס הגבוה שבין מספר העובדים למספר הילדים, בצירוף התכניות האינטנסיביות להכשרה בעבודה, מגבירים את יכולתם של חברי הצוות לסייע לכל ילד להתאושש מהטראומה שעבר, ולשאת פניו אל עתיד טוב יותר.

משרד הרווחה, משרד החינוך והרשויות המקומיות שיש בתחומן בתים שלנו, תומכים כולם ב'אור שלום'. משרדי הממשלה והעיריות מספקים כ- 90% מהתקציב השנתי. תמיכות נוספות מגיעות מתרומות של קרנות, עסקים, שותפים לדרך ואנשים פרטיים.

'אור שלום' מקפידה על הוצאות הנהלה ומשרד כלליות נמוכות ככל האפשר, וזאת מבלי לפגוע בסטנדרטים הגבוהים של טיפול ש'אור שלום' מחויבת להם. כתוצאה מכך, 90% אחוז מהתקציב מוקצים ישירות לילדים.
ילדים רבים מדי הם חסרי בית, קורבנות של אלימות והתעללות. ילדים רבים מדי חיים בעולם רדוף, מקווים ליד תומכת של מבוגר שתוציא אותם ממעגל הסבל, כמהים לחיבוק. אנו כאן, מציעים להם בית חם וסיכוי לעתיד טוב יותר.

לראש העמוד

מנכ"ל וועד מנהל

נשיאת כבוד הועד המנהל: עליזה אולמרט

מנכ"ל אור שלום: ענת דונוביץ

יו"ר הועד המנהל: עו"ד אורן פלוטקין

יו"ר ועדת כספים: רמי ארז

חברי ועדת כספים: ראובן ויצמן, עו"ד אורן פלוטקין,פיני סגל,יובל קורן,עמי שיטרית,אורן מודעי

יו"ר הועדה המקצועית: אבי טולדנו

חברי הועדה המקצועית: צפורה בן זמרה,תמר פלד אמיר,אליאורה מרגלית,ד"ר הטב יוסף,ענת רמתי שעשוע,פר' צארלס
גרינבאום,רוזיק רוזן עטרה,שמעון פוטרמן

יו"ר ועדת גיוס תרומות: לינדה ברכה

חברי ועדת גיוס תרומות: אורן פלוטקין, יוסי גולדשמידט, דוריס וויזר סמיל, תמר בית-און, אמרה אינגבר,טליה לידור

לראש העמוד

פריסת המעונות בארץ

25 המעונות המשפחתיים פזורים ברחבי הארץ:

בחיפה –מעון משפחתי קהילתי לילדים

הרצליה - מעון משפחתי קהילתי למתבגרו

אור יהודה- מעון משפחתי מעורב

חולון - שני מעונות קהילתיים

אשקלון – מעון קהילתי למתבגרות

שני מעונות משפחתיים קהילתיים לילדים

ירושלים – מעון משפחתי קהילתי לילדים (דתי)

אשדוד - מעון קהילתי למתבגרות

מבשרת ציון – שני מעונות משפחתיים ארציים למתבגרות

שלושה מעונות משפחתיים ארציים לילדים

אבו גוש – מעון משפחתי ארצי לילדים מהמגזר הערבי

מעלה אדומים – מעון משפחתי ארצי לילדים (דתי)

באר שבע – שלושה מעונות משפחתיים קהילתיים לילדים

מעון משפחתי קהילתי למתבגרות

רהט - מעון משפחתי ארצי לילדים מהמגזר הבדואי

אילת – מעון משפחתי קהילתי למתבגרות

שני מעונות משפחתיים קהילתיים לילדים

לראש העמוד

האוניברסיטה העברית בירושלים
ביה"ס לעבודה סוציאלית

קבוצת המחקר: בריאות נפש ורווחה של ילדים ובני נוער

מחקר מעקב אחר בוגרי "אור שלום" בגילאי 18 ומעלה
דו"ח מחקר

פרופ' רמי בנבנישתי
ד"ר מרים שיף

מאי, 2003
אייר, תשס"ג

תקציר
מטרת המחקר

'אור שלום' הוא ארגון ללא מטרות רווח שמקים ומפעיל מאז 1979 מעונות משפחתיים טיפוליים לילדים ונוער. המחקר הנוכחי נועד לספק תאור מצבם הנוכחי של הבוגרים של אור שלום.

באופן מפורט יותר כלל המחקר את המטרות הבאות:
א. תיעוד אפיוני הילדים שבגרו בעת כניסתם למסגרת ובמהלך השהות באור שלום.
ב. תיאור מצבם כיום של בוגרי אור שלום בשורה של תחומים (כגון עבודה, שירות בצבא, רקע פלילי, בניית משפחה).
ג. בחינת הקשר בין מצבם של הבוגרים כיום לבין המאפיינים שלהם, של הוריהם ושל שהותם באור שלום.
ד. בחינה רטרוספקטיבית של הערכת הבוגר את אור שלום ואת תרומת המסגרת לחייו האישיים כבוגר.

שיטת המחקר
אוכלוסייה- כל הבוגרים של אור שלום אשר מלאו להם לפחות 18 בתחילת המחקר.

במחקר זה שני מדגמים. המדגם הראשון כלל 185 בוגרים אשר לגביהם מילאו אנשי צוות אור שלום טפסים על פי הנתונים הקיימים בתיקים שלהם. המדגם השני כלל 109 בוגרים (בני 18 ומעלה) אשר אותרו והביעו הסכמתם לריאיון. כלומר, הצלחנו לראיין מעל 50% מהבוגרים. צוות המחקר הקפיד על סודיות בכל הנוגע לראיונות ודאג לכך שמוסדות אור שלום לא יצליחו לקשר בין הבוגר לבין תשובותיו.

ממצאים

א. אפיוני האוכלוסייה בעת הכניסה למסגרת והשהות בה

הילדים המגיעים למסגרת באים מרקע הורי קשה. למעלה ממחציתם הגיעו על פי צו בית משפט. הוריהם התאפיינו בחוסר מסוגלות הורית, הזנחה הורית, אלימות פיסית כלפי הילד ודחייה הורית. בעת הכניסה בעיות התפקוד הבולטות אצל אבות היו: שימוש באלימות, שימוש בסמים ו/או באלכוהול ומעצר. אצל אמהות- אבטלה, בעיות בריאות פיסית, אלימות, ומחלת נפש.

גם הילדים הראו פגיעות רבה עוד בכניסתם. זו מתאפיינת בבעיות רגשיות, התנהגותיות, ועזובה או שוטטות. בולטות במיוחד הבעיות הן של הילד והן של הרקע ההורי במסגרת של "רעות".
גם במהלך השהות הראו ילדי אור שלום קשיי תפקוד מרובים הבולטים במיוחד בהתנהגות האלימה של הבנים ובקורבנות לתקיפה מינית ודיבור על אובדנות בקרב בנות. יחד עם זאת חשוב לזכור שמספר הבנות שנפגעו מינית בעת השהות אינו רב.
למעלה ממחצית מהילדים שמרו על קשר עם הוריהם הביולוגיים לעתים קרובות. יחד עם זאת קשה לדעת מה התרומה של ביקורי ההורים, לפחות כפי שהם התנהלו עד עכשיו. סוגיה חשובה זו נמצאה פתוחה גם בתום המחקר הנוכחי. ייתכן שיש מקום להתייחסות דיפרנציאלית יותר לביקורי הורים, תוך מתן דגש רב יותר למאפייני הקשר ואיכותו במקום לתכיפותו.
רק מעט יותר משליש מהילדים יצאו מאור שלום הואיל וסיימו את המסגרת או הטיפול. זאת לאחר שהות ממוצעת של ארבע וחצי שנים אשר החלה בממוצע בגיל 11. שיעור הבנות אשר סיבת יציאתם הייתה סיום המסגרת או הטיפול גבוה יותר מזה של הבנים. הואיל וישנם אינדיקציות לכך שסיום הטיפול או המסגרת קשור לתפקוד יותר נורמטיבי ולהערכה גבוהה יותר של חווית השהות באור שלום מוצע לבחון במחקרים עתידיים את הסיבות לכך שרק כשליש יצאו לאחר סיום המסגרת או הטיפול.

ב. מצבם של הבוגרים כיום ובחינת קשרים עם מאפייני רקע ושהות
השכלה- קצת מעל מחצית הבוגרים רכשו השכלה פורמלית של 12 שנות לימוד ומעלה, כאשר מרבית הבוגרים בקבוצה זו סיימו 12 שנות לימוד בלבד עם בגרות מלאה או חלקית. חשוב גם לשים לב כי שיעור בעלי ההשכלה הנמוכה (עד 11 שנות לימוד) גבוה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים.
שירות בצה"ל- שיעור המשרתים בקרב הגברים עומד על כ 60%. שיעור זה הולם בוגרים ממסגרות דומות אך נמוך מהממוצע הארצי בקרב כלל האוכלוסייה. הזנחה הורית היוותה גורם סיכון לאי שירות בצבא. גם מאפייני הילד בעת הכניסה של עזובה או שוטטות ובעיות התנהגות ו- acting out, ובעיות תפקוד שלו בעת השהות הכוללות שימוש באלימות כלפי רכוש ומעורבות בפעילות עבריינית היוו גורמי סיכון לאי שירות בצבא. נראה שממצא זה מצדיק מאמץ מיוחד המופנה כלפי ילדים בעלי התנהגויות לא נורמטיביות על מנת להגביר את הסיכוי לשילובם בצה"ל. כמו כן, מוצע לבחון אפשרות של ליווי וסינגור של נערים אלה בעת תהליכי המיון והגיוס.
זוגיות- על אף ששיעור הזוגות הנשואין נמוך יחסית למצופה בגיל בו נמצאים הבוגרים, לשני שליש יש בן זוג או חברה לחיים נתון מעודד הואיל וקשור לרווחה נפשית של אנשים והוא אחת האינדיקציות להתפתחות נפשית תקינה.
חברים- שליש מהבוגרים סבורים כי יש להם פחות, או הרבה פחות חברים, ממה שיש לרוב האנשים. כמחצית הבוגרים חשים כי הם יכולים לדבר תמיד על בעיה אישית עם חבר קרוב. יחד עם זאת קצת פחות מחמישית חשים כי הם בכלל לא יכולים לדבר עם חברים על בעיה אישית או שאין להם כלל חברים. ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על כך שלמרות שמרבית הבוגרים מצאו דרכים להיעזר ולהשתלב ביחסים חברתיים, לחלק לא מבוטל מהבוגרים יש קשיים בתחום זה. יתכן שיש מקום להערכה של היכולות בתחום זה כחלק מתהליך ההכנה ליציאה, מתוך כוונה לתת בידי קבוצה זו כלים, הן בדרך של טיפול והפנייה הן על ידי מתן מידע על שירותים בקהילה לאחר עזיבתם.
התנהגות בניגוד לחוק- המחקר הנוכחי הוא היחיד בישראל שבחן סוגייה זו באופן ישיר. במחקרים שנעשו עד כה בישראל נושא זה או שלא נבדק או שהוא מדווח במובלע, דבר אשר אינו מאפשר השוואה לממצאי המחקר הנוכחי. בקרב הגברים הבוגרים של אור שלום נמצא כי מחצית מבין הגברים שרואיינו מדווחים על הסתבכות עם החוק ולשליש מהגברים נפתח תיק פלילי. יחד עם זאת מספר המשיבים באופן כללי קטן (38) כך שיש לקחת ממצאים אלה בזהירות. אחד הממצאים המעודדים בנושא זה הוא כי ככל שמשך השהות היה רב יותר כך הסיכוי להסתבכות עם החוק היה קטן יותר. קשר נוסף אשר ראוי לתשומת לב הוא הקשר עם מידת שיתוף הפעולה של הצוות עם ההורים הביולוגיים. שיתוף פעולה רב היה קשור להסתבכות נמוכה יותר עם החוק. מן הראוי כי יוקדש לנושא מחקר נוסף בו ניתן יהיה להעריך מה סוג העבירות, חומרתם ותדירותם וכן באיזה גיל או גילאים נעשו.
שביעות רצון מהחיים- זו חיובית אך נמוכה במקצת מזו של האוכלוסייה הכללית, לפחות בהשוואה לממצאים במחקרים שנעשו בארה"ב. יחד עם זאת המגמה עקבית למחקרים הבודדים אשר נעשו גם בארץ על אוכלוסיות דומות. ככל שמערכת היחסים עם בני משפחה (אם, אחים), חברים ובני/בנות זוג הייתה טוב יותר כך שביעות הרצון מהחיים היתה גבוהה יותר. לפיכך, יש להתחיל אולי בהקניה של מיומנויות חברתיות, פיתוח יכולות ליצירת קשר כבר בעת השהות על מנת לאפשר רווחה נפשית טובה יותר בבגרות.

ג. הערכת אור שלום כיום- במבט לאחור
הערכת הבוגרים את אור שלום הייתה גבוהה ביותר. למעלה מ 80% מציינים כי היה להם טוב עד טוב מאד באור שלום ללא הבדל בין המינים. למעלה מ 90% מהבוגרים (ללא הבדל בין המינים) גם מציינים כי בעת השהות היה להם קשר טוב ואפילו טוב מאד עם ילדים אחרים במשפחתון. ההערכה הגבוהה לאור שלום גם נמצאה בתיאורי הבוגרים לשאלות הפתוחות בהם התבקשו לציין דברים טובים או רעים הזכורים להם מהשהות במסגרת. נתונים אלה מקבילים לממצאים ממחקרים אחרים שנעשו בארץ ובחו"ל וקוראים תגר על הביקורות שהושמעו לא פעם כנגד המסגרות החוץ ביתיות.
הממצאים מצביעים על כך שההערכה של הבוגר את השהות מסתמכת בעיקרה על חוויות רגשיות שחווה בעת השהות עם אחרים משמעותיים (הורי הבית אך גם אחרים הבאים לידי ביטוי בתשובות לשאלות הפתוחות), והרבה פחות על הישגיו מאז צאתו מהמסגרת. נמצא כי ככל שהקשר עם הורי הבית, בעת השהות באור שלום, תואר כטוב יותר כך ההערכה של אור שלום הייתה חיובית יותר והקשרים חזקים יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. לפיכך מומלץ להשקיע רבות בהורי הבית המהווים נדבך מרכזי בסיכום חווית השהות. ההשקעה צריכה להתחיל במיון הורי הבית, בהדרכתם וכן בדאגה שלא יתחלפו לעתים קרובות. התחלופה צוינה על ידי חלק מהבוגרים כקושי גדול המוכר גם במסגרות השמה חוץ ביתיות אחרות בארץ ובעולם.
ממצאים פחות מעודדים נוגעים לקשיים של הבוגרים בתקופה הראשונה ליציאה מאור שלום. קרוב למחצית מדווחים על מעבר די קשה עד קשה מאד לחיים בחוץ. הנשים מדווחות על קושי רב יותר במעבר מאשר הגברים. כרבע (ללא הבדלים בין המינים) ציינו כי אף פעם לא היה להם בחוץ מישהו שיכולים היו לספר לו על עצמם או על הבעיות שלהם. הקושי נדון גם במחקרים קודמים ומוסבר בין השאר בסביבה המגינה של המסגרת החוץ ביתית המספקת יחסית מעט הזדמנויות לאוטונומיה. אחת השאלות המתעוררות אשר עדיין אין לה תשובות מספקות היא איזו עזרה צריכה להינתן לבוגרים בעת היציאה על מנת להקל על המעבר. חשוב גם כי אור שלום יבחן נושא זה במחקרים עתידיים.

לסיכום, המחקר הנוכחי סיפק מעין "תמונת מצב" של מאפייני הבוגרים בעת הכניסה והשהות והן של מצבם כיום. כמו כן בחן את הערכתם של הבוגרים את תרומת אור שלום כיום במבט לאחור. להערכתנו דו"ח זה יכול לשמש בסיס הן לבחירת יעדים להתערבות בעת השהות ובשלב הראשון ליציאה והן למחקרים נוספים. מוצע לבחון את מצבם של הבוגרים באופן שיטתי ולאורך זמן, כולל בגילאים מאוחרים יותר על מנת להבין טוב יותר את מצבם, את הקשר בין מאפייני הרקע והשהות לבין מצבם, ואת הדברים אשר יוכלו לסייע להם בקשיים עימם מתמודדים כבוגרים.

orr