ילדי אור שלום

אלה
אלה, תינוקת בת שמונה חודשים, הושארה על ידי אמה בבית אחד השכנים "למספר דקות". אמה של אלה, מכורה לסמים, לא שבה מעולם. שרותי הרווחה שיכנו את אלה הקטנה במשפחת קלט חירום של אור שלום, שם תקבלה באהבה,וזכתה לטיפול ותמיכה ממשפחת קלט החרום המסורה עד שנמצאה לה משפחת אומנה קבועה. למרות שננטשה, אור שלום הבטיח שאלה לא תהיה לבד לעולם ושהיא תגדל מטופלת ואהובה במשפחת אומנה אוהבת של אור שלום.

נדב
נדב, ילד קטן ופיקח בעל צחוק מדבק, נולד ללא זרועות. הוריו הביולוגיים סרבו לקחתו הביתה מבית החולים. גורמי הרווחה החלו לחפש עבורו משפחה. באמצעות אור שלום, נמצא זוג יוצא דופן אשר התאהב בנדב ממבט ראשון ואסף אותו לביתו, להצטרף אל חמשת ילדיהם. נדב הפך לחלק בלתי נפרד מהמשפחה, המרעיפה עליו גילויי אהבה ותשומת לב. הוא גדל ופורח, מוקף במשפחתו האומנת האוהבת ובמדריך מיוחד העובד בצמוד עמו. המדריך כמו נדב נולד אף הוא עם זרועות קצרות ומשמש דוגמה נפלאה לנדב.

דניאל
דניאל הצטרף לאור שלום בהיותו בן שבע, לאחר שסבל מהזנחה חמורה בביתו. אף שהוריו היו אוהבים וחמים, תפקודם הלקוי והתנהגותם הלא יציבה הפכו את חייו של דניאל בבית לסיוט. דניאל הגיע לאור שלום כשהוא סובל מתת תזונה. הוריו השאירו אותו לבד לפרקי זמן ממושכים בשעה שהם יצאו עד השעות הקטנות של הלילה. באור שלום פרח דניאל בסביבה תומכת וקשובה. הוריו ממשיכים לבקרו תחת פיקוח, אולם הזנחתם החמורה הפכה את ביתם לבלתי הולם לשובו של דניאל אליו לכל פרק זמן שהוא. הוא מגיע למחנה הנופש לילדים של אור שלום בתקופת החופשות, ועתה הוא מצפה בקוצר רוח לפגוש שם את חבריו משאר המעונות המשפחתיים המשתתפים במחנה בכל חופשה מבית הספר.

אלכס
אלכס בן השבע הגיע למעון הטיפולי לבנים- "רעוּת" של אור שלום בעקבות התעללות שחווה מידי אביו המכור לסמים מאז היותו צעיר מאד. אלכס, שסבל מבעיות רגשיות והתנהגותיות חמורות כתוצאה מההתעללות הקשה, היה אלים, הפגין התנהגות של הרס עצמי ולא יכול היה לבטוח באיש. כיום מטופל אלכס באופן אינטנסיבי על ידי אנשי מקצוע מנוסים, המסייעים לו לסיים את סיוטיו, להחלים מהטראומה שחווה ולהתחיל לראשונה לבטוח בחיים.

דנה
דנה הופנתה לאור שלום בעקבות הזנחה חמורה. בביתה לא היה אוכל, ואמה לא הייתה מסוגלת לגדלה כראוי. מזה שנתיים היא מתגוררת במעון הטיפולי המשפחתי של אור שלום באילת. במהלך תקופה זו התפתחה דנה בתחומים רבים. היא מצליחה בלימודיה והערכתה העצמית עולה במהירות. בביתה הייתה דנה קורבן לאלימות;  כעת היא לומדת לדאוג לעצמה ולהיות אישה צעירה ואחראית. היא רוצה שבת המצווה שלה תהיה חגיגה משותפת, בנוכחות כל חבריה והילדים האחרים מקבוצת אילת. דנה נרגשת מאד לקראת בת המצווה, היות שזו לה החגיגה האמיתית הראשונה בחייה הצעירים.

סְבֵטָה
סבטה בת השתיים עשרה הגיעה למשפחת אומנה באור שלום כשהיא צמאה לחום ולאהבה. שתי אחיותיה הגדולות של סבטה סובלות מפיגור, ואמה היא אם חד הורית לאחר שבעלה האלכוהוליסט נטש את המשפחה וחזר לאוקראינה. סבטה הגיעה לאור שלום כשהיא סובלת מהזנחה חמורה ומקשיי למידה שלא אובחנו. כעת היא נהנית מחיים טובים יותר.

דן
דן הוא ילד קטן אשר סבל אלימות נוראית והזנחה קיצונית מידי משפחתו הביולוגית. הסיפור שלו הובא לידיעת גורמי הרווחה בעקבות דיווחים כי הוא ואחותו נראו משוטטים ברחובות ומחפשים מזון בפחי הזבל. בשלוש וחצי השנים האחרונות מתגוררים דן ואחותו במשפחת אומנה סמוך לירושלים. מלבד הטראומות הקשות שאליהן נחשפו שני האחים, סובל דן מפיגור ומליקוי נוירולוגי חמור. הוא לומד בבית ספר לחינוך מיוחד, שם הוא נהנה ממגוון פעילויות, הכוללות בין השאר גינון, אלקטרוניקה ובישול.

בבר המצוה שלו, הניח דן תפילין בבית הכנסת, בליווי אב האומנה שלו ובנוכחות משפחת האומנה וחבריו. עקב קשיי הלמידה שלו לא יכול היה דן לקרוא בתורה כילדים אחרים בני גילו, אולם למרות זאת עמד על עריכת הטקס בבית כנסת - טקס שבו הוא רואה צעד חשוב בהתפתחותו האישית.

סיגל
סיגל הגיעה למעון הטיפולי המשפחתי של אור שלום בבאר שבע בהיותה בת 14, לאחר שהגיעה למרכז חירום עקב אלימות קשה בביתה. במעון הפגינה סיגל התנהגות של הרס עצמי, עם התפרצויות זעם תכופות כלפי כל הסובבים אותה. צוות אור שלום עבד עם סיגל באינטנסיביות, העניק לה חיזוקים חיוביים וסייע לה להבין את ההשלכות המזיקות של התנהגותה. מנחה מתנדב ומורה פרטי עבדו עם סיגל וסייעו לה להשלים את חומר הלימוד החסר. הודות לעבודה המסורה והטיפול המקצועי העקבי במעון, השיגה סיגל התקדמות משמעותית בלימודים והתנהגותה רגועה הרבה יותר. היא פקחית מאד ומתקדמת היטב בלימודיה. סיגל זוכה עתה לשלוות הנפש והתמיכה הרגשית להם היא זקוקה על מנת לפתח שאיפות חיוביות, והיא מתחילה למצות את הפוטנציאל הטמון בה.

דוד
דוד היה בן שמונה כאשר הופנה למעון הטיפולי המשפחתי של אור שלום. כשהגיע היה מוזנח  – לא היו לו הרגלי היגיינה או שגרה יומית, והוא נהג לנשוך, להכות ולאיים על מבוגרים וילדים כאחד. הוא מעולם לא ביקר בגן ילדים או בבית ספר, וכבר פיגר אחרי בני גילו מבחינה לימודית. הודות לשנים של תמיכה וטיפול מקצועי באור שלום, צמח דוד להיות נער מקסים ואוהב בן 17. דוד אף מתנדב בתחנת מכבי האש המקומית –ובכך הוא מאמין שהוא יכול להשיב לקהילה אשר נתנה לו כה הרבה.

נורית הצטרפה לבית הבוגרים ע"ש יעקב זאב לפני שנה וחצי, לאחר סיום שהותה במעון הטיפולי המשפחתי באילת, שם התגוררה מאז היותה בת עשר. אמה נפטרה בהיותה צעירה מאד, ואביה לא יכול היה לטפל בה. כאשר הגיעה נורית לראשונה למעון הטיפולי המשפחתי של אור שלום היא הייתה מכונסת בעצמה - חששה להישיר מבט ודיברה לעיתים רחוקות בלבד. הודות לאהבה, הדאגה והטיפול שקיבלה, התחזק בהדרגה ביטחונה בסובבים אותה ובעצמה. היא סיפרה להורי הבית על חלומה להצטיין בספורט, והם רשמו אותה לשעורי ספורט. נורית הייתה ספורטאית מצטיינת עד כי גויסה תוך זמן קצר על ידי מאמן אחת מקבוצות כדור היד המובילות.

בגיל 18 התכוננה נורית לקראת גיוסה לצה"ל ועברה להתגורר במעון הבוגרים ע"ש יעקב זאב, אשר אפשר לה לשרת בשעות הבוקר בתפקידה הצבאי בקרייה בתל אביב כחיילת המוכרת כספורטאית מצטיינת, ובו בזמן להמשיך בפיתוח הקריירה שלה כשחקנית מקצועית בנבחרת ישראל בכדור יד. במעון הבוגרים משתתפת נורית בסדנאות כישורי חיים שונות כגון ניהול תקציב אישי, ולומדת מיומנויות חשובות נוספות אשר ישרתו אותה בעתיד. נורית שומרת על קשר הדוק עם הורי הבית שלה, והיא אסירת תודה על העידוד והסיוע שהעניקו לה בהגשמת חלומה.

שרית, 19, כמעט סיימה את בית הספר התיכון, והיא מתכוננת לקראת סיום שהותה במסגרת אור שלום וגיוסה לצה"ל ב- 2009. השיעורים הפרטיים והחינוך המשלים סייעו לשרית לשפר את ציוניה בשנה האחרונה, שבמהלכה אף השתתפה בקבוצת תיאטרון בשעות אחר הצהריים. שרית השתתפה בתחרות חיבורים בנושא "השלום", והייתה בין חמישים הזוכים מתוך 20,000 ילדים ובני נוער ישראלים שהשתתפו בתחרות. 50 החיבורים הזוכים נכללו בספר.

לתרומה לחץ על הקישור