איל (שם בדוי)

שמי איל ואני מתגורר במעון משפחתי של אור שלום כבר 10 שנים. המצב בבית לא היה טוב והגעתי למעון המשפחתי בהיותי בן 7 בשמחה גדולה בעקבות אחים שלי שכבר גרו במעון ותמיד שמעתי מהם כמה טוב להם שם. אני זוכר שבתקופה הראשונה אחרי שהגעתי למעון הייתי שובב מאוד, עושה המון שטויות, בורח מבית הספר ובאופן כללי מעט בעייתי... אם הבית מהר מאוד הציבה לי גבולות ועשתה לי סדר בחיים. קצת אחרי שהגעתי למעון הצטרפו עוד 2 ילדים בגילי ומיד היה בינינו חיבור מעולה ואני מחשיב אותם ממש כמו אחים. היום אני שמיניסט בתיכון שנחשב מצוין, יש לי ציונים טובים בזכות המורה הפרטית שמגיעה למעון המשפחתי ובת שירות לאומי שעוזרת לי המון ולמזלי אני מבין מהר. בשנה הבאה אני מתגייס לצה"ל ולמרות שאני יכול להיחשב כ"חייל בודד" ולקבל כסף ועזרה, ויתרתי על האפשרות הזו, כי אני מרגיש שעד עכשיו קיבלתי המון ומעכשיו אני רוצה לתת בחזרה.  כשאני חוזר לבית שלי ורואה בשכונה נערים אחרים בני גילי מעשנים סמים, לא לומדים וסתם מסתובבים, ברור לי שגם לי זה היה קורה אם לא הייתי מגיע למעון המשפחתי של אור שלום.

סמדר (אם בית במעון משפחתי מזה 11 שנים)

איל הגיע למעון המשפחתי מאזור מצוקה ותנאים סוציאליים קשים, מבית דל אמצעים, אמא מהמרת ואב מבוגר. איל היה משוטט ברחובות מגיל צעיר מאוד עד לשעות הקטנות של הלילה, לא היה מבקר במסגרות החינוכיות והיה מוזנח וחסר גבולות לחלוטין. אני זוכרת שכשהגיע למעון הוא היה מסתובב עם בקבוק וחיתול! בגיל 7! בתחילת הדרך היה איל בודק גבולות כל הזמן. לא היו לו הרגלי למידה כלשהם, הוא היה מתחבא מתחת לשולחנות, מוציא קולות, בורח מהכיתה וכמובן שלא נשמע למורים. התחלתי איתו בתהליך של גמילה מהבקבוק והחיתול ממש כמו בינקות ובעזרת תוכנית טיפולית שנבנתה ע"י הצוות המקצועי של אור שלום, מעקב צמוד שלנו, ושיתוף פעולה עם בית הספר איל למד איך לומדים ואיך מתנהגים בשיעור, איזה ציוד צריך להביא וכד' הוא השתלב מצוין במסגרת המעון והיה חברותי מאוד. תוך שלושה-ארבעה חודשים איל עבר שינוי דרמטי והחל להראות כיוון חדש וטוב. היום איל הוא בחור רציני, בעל רצון ומוטיבציה להצליח. הציונים שלו היום הם מעולים – לא פחות מ-90! הוא עושה בגרות מלאה ובקרוב יתגייס לצה"ל. אין לי ספק שאיל יצליח בכל כיוון שיבחר.