English
סיפורי רעות
אבי (שם בדוי), תלמיד במעון
אני מטפל יפה בגינה שלי, שותל שתילים, מנביט זרעים כמו ציפורן, בצל, פרחים אחרים וברגע שהם גדלים אני מעביר אותם לחלקת הגינה שלי. הילדים מקנאים בי שיש לי גינה ולהם אין ולפעמים הם קצת מנסים איכשהו להרוס. עוד מעט אני אקבל שטח גינה נוסף שיגדיל את השטח הקיים ושם אשתול צמחים נוספים. אני נהנה לראות את הגינה פורחת, נהנה שבזכותי הגינה הזו קיימת ומיפה את המעון, אני אוהב את הפעילות ואני רוצה ששאר הילדים לא יהרסו לי את הגינה ואפילו שיעזרו לי.
קובי אלקובי, מדריך במעון
אבי נמצא במעון זו השנה השלישית, הוא בן 11 ונראה תמיד מבויש ומעט כפוף.
בשנתו הראשונה והשנייה נראה היה כי אבי מתקשה ליצור קשר משמעותי עם מבוגרים, הוא מתקשה להיות בחברת הילדים ומעדיף להיות "ילד טוב" ומתפקד וזאת רק כדי שלא להפנות אליו תשומת לב ויהיו איתו באינטראקציה שכל כך קשה לו.
לפני כחצי שנה אבי ניגש אליי וביקש ממני לעזור לו בטיפול בגינת המעון, הופתעתי מאוד מפנייתו זו שאינה אופיינית בכלל וכמובן שנעניתי לה בשמחה. קבענו לנו שעה שבועית במערכת ומאז אנו נפגשים מידיי שבוע, משקים את הצמחים, מעשבים, שותלים שתילים חדשים ובין כל הפעילויות הטכניות בעיקר מדברים. אבי בעיקר מדבר. על כל מיני נושאים דרך הטיפול בצמחים, כמו למשל האמירה של אבי: "גם צמחים כמו ילדים זקוקים למים, שמש, מזון ותשומת לב כדי לגדול...", אבי מתמיד בטיפולו בגינה ובחצר ונראה כי קומתו הזדקפה מאז והוא מרגיש טוב יותר, הביטחון שלו גבר וכך גם המודעות לעצמו ולתחושת השייכות למעון.